בס"ד
ניוט, ניוטון, גינגריץ' נולד ב-17 ביוני 1943 בפנסילבניה להוריו קתלין וניוטון סירלס שנישאו מספר חודשים קודם לכן. אחרי שנולד התגרשו הוריו, ואמו התחתנה מחדש עם קצין צבאי, רוברט גריניץ', שאימץ אותו והביא לו שלוש אחיות למחצה. בשנות ילדותו נדד גינגריץ' בכל רחבי ארצות הברית בהתאם לעבודתו של אביו, ולבסוף סיים תיכון בבית-ספר בג'ורג'יה.
לאחר תיכון הוא פנה לאוניברסיטת אמורי שבאטלנטה, שם קיבל תואר ראשון (1965) בהיסטוריה ותואר שני (1968). בשנת 1972 קיבל גינגריץ' תואר דוקטור בהיסטוריה של אירופה המודרנית מאוניברסיטת טוליין שבניו-אורילנס. בתקופה זו הוא הוטבל לכנסייה הבפטיסטית.
במהלך השנים 1970-1978 לימד ניוט היסטוריה באוניברסיטת מערב ווירג'יניה, ותוך כדי ניסה להיכנס לפוליטיקה מספר פעמים. לאחר שני הפסדים צמודים בבחירות של 1974 ו-1976, הצליח גינגריץ' להיבחר למשרת נציג בית הנבחרים ממדינת ווירג'יניה בשנת 1978. מאז הוא נבחר עשר פעמים נוספות עד 1998.
בשנת 1994 הוא היה מן האדריכלים של המניפסט הרפובליקני "חוזה עם אמריקה" שהיה גורם עיקרי להחזרת השליטה הרפובליקנית על בית-הנבחרים של ארצות הברית לראשונה מאז 1954. הצלחה זו גרמה לזכייתו בתואר "איש השנה" של המגזין "טיים" בשנת 1995 וכן למינויו לדובר בית-הנבחרים.
בתור דובר בית הנבחרים תקף גינגריץ' רבות את מדיניות הנשיא קלינטון. נוהג זה של המפלגה הרפובליקנית בכלל ושל ניוט בפרט הוביל, לפי ממצאי סקרים, לכך שהמפלגה הרפובליקנית הפסידה חמישה מושבים בבחירות ב-1998. הפסד זה גרם לגינגריץ' לפרוש ממשרת הדובר וכן לוותר על כיסאו בבית הנבחרים של ארה"ב.
בשנים הבאות הוא היה חבר ב"מועצה למדיניות ביטחונית" שייעצה לנשיא בוש הבן בנושאים צבאיים הקשורים להגנת ארצות הברית. בנוסף הוא כתב עשרים ושלושה ספרים בז'אנרים מגוונים, מתוכם שלושה עשר הפכו לרבי-מכר של ה-"ניו-יורק טיימס".
בשנת 2008 רץ גינגריץ' לתפקיד המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב, אולם הפסיד. וכיום הוא עובד חלקית כפרשן פוליטי של רשת "פוקס ניוז" ומשמש מנכ"ל חברת "Gingrich Group" שבבעלותו.
ניוט נישא בעבר שלוש פעמים, ואף ניהל רומן עם אחת מחברות הסגל בבית הנבחרים. אשתו להווה היא קאליסטה, ויש לו שתי בנות ושני נכדים מנישואים קודמים.
למה כן?
ניוט גינגריץ' בא ממשפחה צבאית ובעל ניסיון בטחוני רב. בנוסף, הוא מתהדר ברזומה כלכלי איכותי (1995-1998) שכולל העברת תקציב מאוזן ראשון מזה שנים, הורדת מיסים לראשונה מזה שש-עשרה שנה והפחתת אבטלה.
בתוך המפלגה הרפובליקנית נחשב גינגריץ' לפוליטיקאי מוכשר שהביא להם את בית הנבחרים האמריקאי לאחר כ-40 שנות גלות.
למה לא?
המשבר בבחירות 1998 פגע בתדמיתו כפוליטיקאי מוכשר. נוסף על כך הפסדו במרוץ לנציגות הרפובליקנית לנשיאות ארה"ב שלא עשה טוב למעמדו במפלגה.
טוב ליהודים ולישראל?
ניוט אוהד מאד את ישראל. הוא התייחס לישראל כבר בנאומו הראשון בנושא מדיניות חוץ מאז הודעתו על התמודדותו בפריימריז. בנאום, שנישא מול קהל יהודים רפובליקנים, אמר גינגריץ' כי אם יבחר, יעביר מיד את שגרירות ארה"ב בישראל לירושלים. עוד אמר גינגריץ' כי על ארצות הברית להפסיק את הסיוע הכלכלי לרשות הפלסטינית עד שזו תקטע את קשריה עם חמס. לבסוף קבע כי אם עצרת האו"ם בספטמבר תכריז על מדינה פלסטינית באופן חד צדדי, על ארצות הברית, להפסיק את הסיוע הכלכלי גם לארגון זה.
מן הצד השני, מספר קבוצות יהודים בארה"ב קראו לגינוי אמירה של גינגריץ'. במסגרת האמירה הוא טען שמדיניות ברק אובמה בבית הלבן היא מסוכנת לארה"ב באותה מידה כמו גרמניה הנאצית וברית המועצות.
מועמדים נוספים:
מועמדים נוספים:
מיט רומני, מושל מסצ'סטס לשעבר.
מישל בקמן, סנאטורית לשעבר.
טים פלנטי, מושל מניסוטה לשעבר.
רון פול, רופא ונציג בית הנבחרים של טקסס.
ג'ון האנטסמן, מושל יוטה ושגריר ארה"ב לסינגפור וסין לשעבר.
רון פול, רופא ונציג בית הנבחרים של טקסס.
ג'ון האנטסמן, מושל יוטה ושגריר ארה"ב לסינגפור וסין לשעבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה